החינוך הטכנולוגי בישראל והשפעתו על חיל החימוש

דיון וסיכום

הקשיים של חיל החימוש לזכות בכוח אדם מקצועי-טכנולוגי ולהכשיר כוח אדם כזה

הם במידה רבה פרי השינוי בגישה של מערכת החינוך ושל החברה בישראל בכללותה

אל המסלול הטכנולוגי בחינוך העל-יסודי: מתן סטטוס חברתי גבוה יותר לבוגר

החינוך העיוני מאשר לחברו בוגר החינוך המקצועי והטכנולוגי.

במהלך העשור הנוכחי ירד היקף בוגרי המסלול הטכנולוגי המתגייסים לצה"ל

בכ‑%4.4. מגמה זו עלולה להוביל לכך שבחמש השנים הקרובות יהיה אחוז בוגרי

המסלול העיוני %56-%07 מהמערך הטכני בצה"ל, וזאת בהנחה שאחוז המיצוי של

בוגרי המסלול המקצועי טכנולוגי יישאר כפי שהוא.

למערכת החינוך יש מחויבות להגדלת מספר הכיתות הטכנולוגיות, להרחבת מסלול

השוחרות, לקרדיטציה מקצועית על סמך הניסיון הצבאי ולעידוד אוכלוסיות חלשות

לשילוב במערך הטכנולוגי. כל זה אמור להיטיב עם צה"ל, אבל, מדובר במערכת

מורכבת, ששינויים פנימיים בה עשויים לסתור מגמה זו. שינוי בדמות צמצום המסלול

הטכנולוגי הביא לכך ששיעור הנשירה מבית הספר להדרכת מקצועות האחזקה של

חיל החימוש עלה בשנים 3002-7002 ביחס ישיר לעלייה בשיעור בוגרי המסלול העיוני

מכלל בוגרי הקורסים. לכן, חיל החימוש עצמו נוקט דרכי פעולה להגדלת מקורות כוח

האדם הטכנולוגי לצרכיו.

המלצות לדרכי פעולה אפשריות של חיל החימוש

מומלץ להגדיל את מקורות כוח האדם הטכנולוגי על ידי הרחבה והגדלה של ה"ייצור

העצמי" של תלמידים במסלול טכנולוגי, באמצעות הרחבת היקף הלומדים במכללה

הטכנולוגית והגדלת מספר הלומדים בכיתות ה"חיליות" (תלמידים שזוכים למימון

של %08) בבתי הספר בתהליך של "אימוץ" מלא של בתי ספר מקצועיים טכנולוגיים.

דבר זה יביא ליצירת תוכנית לימודים מקצועית-טכנולוגית לתלמידים מכיתה י"א ועד

לטכנאי והנדסאי, במימון חילי. מסלול זה משלב את לימוד המקצוע הצבאי על ידי

סגל מדריכים מחיל החימוש באחת הסדנאות המרחביות.

הסטת תלמידים מהמסלול העיוני למסלול הטכנולוגי באמצעות תוכניות קדם-

: לשם כך, חיל החימוש יפעל באופן נחוש ונחרץ מול המטכ"ל, ובמסגרת

צבאיות