59
הצליח להתבסס באזורי העולם השונים. באמריקה הלטינית הצליחה ארצות הברית
להדוף את הקומוניזם מהיבשת עצמה. רוב מדינות אפריקה נשארו עדיין קשורות
למדינותהאירופאיותששלטו בהן. מדינותהמזרחהתיכון אמנםקשרו קשריםכלכליים
וצבאיים הדוקים עם ברית המועצות, אך קשרים אלו כוונו לניסיון ליצור עליונות
צבאית-אסטרטגית נגד מדינת ישראל. כך שולב הסכסוך הערבי-ישראלי במסגרת
הרחבה של המלחמה הקרה. יחד עם זאת, מדינות ערב לא הפכו לקומוניסטיות ואף
רדפו את הקומוניסטים שפעלו בתחומן. שליטי מדינות ערב לא היו שליטי בובות בידי
מוסקבה, והם ניהלו מדיניות חוץ עצמאית בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלהם.
בשלהי התקופה השנייה ניתן לזהות נסיגה סובייטית משטחים שונים בעולם, ובמיוחד
במזרח התיכון ובאפריקה. תהליכי נסיגה אלו יתגברו בתקופה השלישית והאחרונה
של המלחמה הקרה.
: הנסיגה הסובייטית (0891-9891)
III
שלב
השלב האחרון של המלחמה הקרה התאפיין בכמה תהליכים עיקריים, שהמרכזי בהם
היה האצת מגמות שהחלו כבר בסוף השלב השני, ואשר הביאו, בשלהי שנות ה-08,
לקריסתה הפוליטית והגאופוליטית של ברית המועצות ולמעשה לסיומה של המלחמה
הקרה. מאפיין שני היה התנתקותה המוחלטת של סין מהגוש האירואסיאתי, תחת
הנהגתה של ברית המועצות והגברת המתיחות האידאולוגית והפוליטית בין שתי
). מגמה זו יצרה עולםאסיאתי, שהיווה
Cohen
המעצמות הקומוניסטיות (48-38 :3002
אתגר הן לגוש היבשתי הסובייטי (עד לקריסתה של ברית המועצות), אך במיוחד
לעולם הימי בהובלתה של ארצות הברית. עלייתה של סין כמוקד עוצמה גאופוליטי
חדש היה במקביל לעלייתם של שני מוקדי כוח חדשים נוספים: יפן ומערב אירופה.
אך מוקדי כוח אלה היו בעלי עוצמה כלכלית, ובשנות ה-08 עדיין לא תורגמה עוצמה
זו לעוצמה פוליטית או צבאית. מגמת עלייתם של מוקדי כוח חדשים, כאלטרנטיבה
לעולם הדו-קוטבי בתקופת המלחמה הקרה, תמשיך גם בתקופה שלאחר המלחמה
הקרה. הניסיון לתרגם את העוצמה הכלכלית לעוצמה פוליטית, ללא תיווכה של
עוצמה צבאית, מהווה מכניזם פעולה חדש.
נסיגתה של ברית המועצות מהאזורים שחדרה אליהם באפריקה ובאמריקה הלטינית
לוותה באיבוד זוחל של מדינות הלוויין שלה במזרח אירופה. כמו כן, נמשכה המתיחות
בין ברית המועצות וסין. ירידת כוחה של ברית המועצות היה נמשך במקביל להגברת