מדינת תל אביב – איום על ישראל

הביתה, בחזרה למולדת תל אביב! כך שולם המס לפריפריה הישראלית, ושלא תבואו

בטענות.

האמרגן של כנס הרצליה נעלב, נפגע והפנים את ביקורתי כלפיו במהדורה הראשונה

של מסמך זה. בינואר 8002 בכנס הרצליה השמיני הוא הקדיש יום לירושלים, סליחה,

לכנסת. נראה שהעיתונאים לא הגיעו, שכן למחרת היום לא היה הד לדברים שנאמרו

שם. מי מימן את הארוחה הדשנה לעשירי העיר בכנסת? מדוע כנס פוליטי של מכון

פרטי זכה לברכת הכנסת? מבקר המדינה, אנא תשובתך.

לא האמרגן המבריק ולא כנס הרצליה אחראים לבגידה בשוליים הלאומיים, אך הם

דוגמה מצוינת לעיוות שבו אנו חיים.

צר לי לקבוע כי בהופעתם בכנס הרצליה נתנו נציגי משרדי הביטחון, החוץ, ראש

הממשלה, הסוכנות היהודית וקק"ל יד לפגיעה במדינת ישראל ובירתה ירושלים

לטובת מדינת תל אביב ובירתה הרצליה. יש לי סיבות טובות להרגיש מזועזע!

נספח 2 עיתון "הארץ" – הקלאסיקה של התל אביביות

מאת: ארנון סופר

אם כנס הרצליה אינו מייצג די הצורך את התל אביביות כתופעה-מחלה של החברה

הישראלית, בכירי מערכת עיתון "הארץ" משלימים את התמונה של התבוננות בעולם

בכלל ובישראל בפרט ממרכז תל אביב ובמרכז תל אביב בלבד, תוך הפגנת בורות ו/או

אטימות ו/או תפיסות עולם מעוותות בכל הנוגע לשוליים של ישראל ולגבולותיה.

מכיוון שקוראי עיתון זה הם האליטה התל אביבית (מוזמני כנס הרצליה כקבוצה

מייצגת) – העשירים, המנכ"לים, עורכי הדין, רואי החשבון, המפקדים הבכירים,

הכוחות היצירתיים – ברור, שעיתון זה מעצב את תפיסת העולם התל אביבית

(ה"ישראלית") בנושאי גבולות, פלסטינים, ערביי ישראל, חברה וכלכלה, חקלאות,

המרקר

" ,"

שמנת

הפרטה והון. את שיאי הציניות של תל אביב נמצא במוספים "

" (זוכרים את אליעזר בן יהודה ומלחמתו למען העברית?)

דיזיינר

" וה"

הדרייבר

ובמידה פחותה במוסף היומי "גלריה", כל זה כמובן בצד מס שפתיים לעניי הארץ,

למפלגות השמאל ולעם הפלסטיני הנערץ! חובת ההוכחה לדברים קשים אלה – עלי.

ב-60.2.41 טוען עומר מואב: "פיתוח הנגב והגליל – מלחמה

The Marker

בכתבתו ב-

של המאה שעברה". אני משוכנע, כי מאמר כזה יכול להיכתב רק על ידי מי שאינו מצוי