נובמבר 27 2020

הים האדום ידוע ומפורסם במגוון הרחב של הסביבה הימית והחופית, בריבוי סוגי דגים ואוכלוסיית הים, בחשיבות של משאבי הטבע לפיתוח הכלכלה במדינות לחופיו ובהיותו נתיב ימי חיוני וראשון במעלה מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869 , לקשרי סחר בין אירופה, ארה"ב מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק. בשנים האחרונות עלתה מאוד חשיבותו של הים האדום בהיותו זירה למאבקי כוח ושליטה בין מדינות האזור ובין מעצמות עולמיות. וזאת בעיקר הודות למעמדו הגאו־אסטרטגי בזכות "נקודות המשנק" Chock Points( (, מיצר באב אל־מנדב בדרומו ומיצרי טיראן ומילאן בצפונו. בהיותו נתיב עיקרי בחשיבותו לתעבורה הימית לישראל, הן למפרץ אילת והן דרך תעלת סואץ לנמלי חיפה ואשדוד, יש לים האדום ולמדינות השוכנות לחופיו מעמד גאו־אסטרטגי חשוב ביותר למדינת ישראל. מאמר זה סוקר בעיקר את המאפיינים הגאוגרפיים של הים המשפיעים על הגאו־אסטרטגיה של המדינות השוכנות לחופיו. כללי הים האדום ) 1)The Red Sea – ים סוף בשמו העברי, הוא ים בין־יבשתי, שלוחה צפונית מערבית של האוקיינוס ההודי, בין החוף המערבי של חצי האי ערב לבין החוף המזרחי של אפריקה ) 12°N–30°N ו־ 32°E–43°E (, כלוא בין שני אזורי מדבר, האזור הצפוני מזרחי של אפריקה וחצי האי ערב. הוא נוצר בתקופות האאוקן והאולוגוקן )לפני כ־ 30 מיליון שנה( בהיווצרות השבר הסורי אפריקאי. אורכו 1,398 מיל ושטחו כ־ 170,000 מיל מרובע ) 438,000 קמ"ר(. רוחבו המרבי כ־ 200 מיל באזור מסאווה באריתריאה ורוחבו המזערי כ־ 20 מיל באזור באב אל־מנדב בתימן. עומקו המרבי כ־ 3,040 מטר ועומקו הממוצע כ־ 490 מטר. בגלל מבנהו הגאולוגי ושרטונות האלמוגים לחופיו, ברובו הוא ים די רדוד ) 45% משטחו פחות ממאה מטר ו־ 25% משטחו פחות מחמישים מטר( ורק 15% משטחו הוא בעומק מעל 1,000 מטר, עומק המאופיין כציר אורך התחום על ידי שרטונות אלמוגים. בקצהו הצפוני מתפצל הים האדום לשני מפרצים צרים וארוכים. מזרחי מפרץ אילת )עקבה( והמערבי מפרץ סואץ, המחבר את האוקיאנוס ההודי לים התיכון דרך תעלת סואץ. לחופי הים האדום שוכנות ממערב מצרים, סודאן ואריתריאה ובקצהו הדרומי מערבי ממש שוכנת ג'יבוטי. לחופו המערבי שוכנות ערב הסעודית ותימן ובקצהו הצפוני, במפרץ עקבה – ירדן וישראל.