04 מאי 2020

ב–3 בדצמבר 2019 ערך הנשיא פוטין ישיבת עבודה עם ראשי משרד ההגנה, חיל הים והתעשיות הביטחוניות. נושא הישיבה היה “התייעצות בנוגע ליישום התכנית הממלכתית של אספקת ציוד ואמצעי הלחימה לחיל הים“, והיא היתה חלק בסדרת ישיבות דומות המוקדשות לכל הזרועות של הכוחות המזויינים של רוסיה. את דברי הפתיחה, אשר שודרו בטלוויזיה ופורסמו ע“י הדוברות של הקרמלין, הקדיש פוטין בעיקר לראייתו של התפקיד ושל הפעילות של נאט“ו, תוך חזרה על הטענות הידועות, כי פעילות הברית מהווה איום פוטנציאלי על רוסיה.

תאור האיום מצד נאט“ו שימש, בעצם, מבוא לנושא העיקרי – לאספקה של ציוד ואמצעי לחימה לזרוע הים. בהקשר זה ציין פוטין, כי במהלך שנת 2019 אמור לקבל זרוע הים שתי צוללות חדשות, 23 ספינות שטח וספינות עזר, ארבעה משגרי טילים להפעלה מהחוף, שלושה מטוסים וכו׳. בהמשך הוא גם ציין, כי “עולה הקצב של הצטיידות זרוע הים בספינות המרחב הימי המרוחק“ וכי כעת נמצאות בבנייה תשע ספינות כאלו.

מטרתו של החלק הפומבי של הישיבה היתה להדגיש את התעצמותה של זרוע הים ואת יישום הצו של פוטין משנת 2017, שעל–פיו אמור חיל הים הרוסי להיות השני בעולם מבחינת עוצמתו. עם זאת, בעבר כבר היו סימנים לכך שיישומם של הצווים ושל ההוראות של הנשיא בנושא זה נתקל בקשיים והוא, למעשה, נאלץ להוציא צווים חדשים על–מנת להניע את יישום הצווים הקודמים שלו. בהקשר זה עולה השאלה, עד כמה התמונה הרשמית שהוצגה לציבור תואמת את המצב הקיים בשטח.

מהערתו של פוטין ניתן להסיק, כי כאשר הוא דיבר על 23 ספינות, אותן יקבל הצי “השנה“ (וכאן גם לא ברור לחלוטין, האם מדובר בשנת 2019 – הרי שדברים אלו הושמעו כחודש לפני סיומה של השנה הקלנדרית), הוא מתכוון בעיקר לספינות “המים הכחולים“. זאת, כאשר כעת, עפ“י המידע הרשמי, נבנות שלוש ספינות לפעילות ב“מים הכחולים“ (שלושתן הן פריגטות מסוג “אדמירל גורשקוב“, או בסימון הרוסי הרשמי – “פרויקט 22350“), ולא כל–כך ברור, מתי בנייתן תושלם והן תועברנה לשימוש הצי. שאר ספינות השטח הנמצאות בבניה הן קורבטות מסוג “קרקורט“ “Karakurt“ (או “פרויקט 22800“) וספינות עזר.

בנוגע לספינות גדולות יותר, המצב גם אינו משקף את האופטימיות אותה הביע פוטין בחלק הפתוח של הפגישה. לאחר הכנסתה של נושאת המטוסים “אדמירל קוזנצוב“ לשיפוץ, שאורכו בכלל לא ברור, לצי הרוסי נשארה סיירת טילים אחת בעלת הנעה גרעינית “פיוטר הגדול“, שלוש סיירות טילים מסוג “סלאווה“ (“Slava“) ולא יותר מ–10 פריגטות בכל ארבעת הציים – הצי הצפוני, צי האוקיאנוס השקט, הצי הבלטי וצי הים השחור. בנוסף, קיימות שתי משחתות – אחת בצו האוקיאנוס השקט, ואחת בצי הצפוני, שתיהן שייכות לסוג “סוברמני“ (“Sovremenny“),או “פרויקט 956“ – הדגם האחרון של משחתות שפותח בברית המועצות, ונבנו בסוף שנות ה–80 – תחילת שנות ה–90. עפ“י מספר ידיעות שהופיעו בתקשורת, אחת מהן – “אדמירל אושקוב“, השייכת לצי הצפוני – הוכנסה לאחרונה לשיפוץ, שאורכו המתוכנן לא כל–כך ברור. שאר הספינות של זרוע הים הרוסי הן ספינות קטנות המיועדות לפעילות ב“מים הירוקים“.

אי–אפשר להגיד שפיקוד הצי הרוסי לא הבין את הבעיה. נעשו נסיונות לפתח ספינות בינוניות שהיו אמורות להחליף את אלו שנותרו מהתקופה הסובייטית והיו גם מיושנות וגם שחוקות. חלק מהפתרון הוא הפריגטות מסוג “אדמירל גורשקוב“ שהוזכרו לעיל. בנוסף, הרוסים ניסו לפתח גם משחתות חדשות. תכנון משחתות מסוג “לידר“ (“Leader“), או בסימון הרוסי הרשמי “פרויקט 23560“, התחיל בערך בשנת 2009. עפ“י המידע שהתפרסם בהסתמך על המקורות בתוך “חברת הספנות המאוחדת“, הפרויקט היה שאפתני מאד – היה מדובר בספינה עם הנעה גרעינית ודכי בין 9 ל–14 אלף טון. הספינה החדשה היתה אמורה להחליף גם משחתות ישנות, גם פריגטות וגם סיירות מסוג “סלאווה“. עם זאת, תוך כדי תכנון גדל הדכי של המשחתת עד ל–19 אלף טון ומחיר בניית ספינה אחת מסוג זה הגיע ל–1.5 מיליארד דולר. הפרויקט הוזכר לא מעט על–ידי בכירים רוסיים כסימן לכך שהצי הרוסי עולה מחדש לגדולה – אף אם מהתאורים שלו נוצר רושם, כי לא רק לאלו המשקיפים על המתרחש מבחוץ, אלא גם לאלו שיזמו את הפרויקט לא ברור, מה אמור להיות היעד של ספינות אלו. תוכנן לבנות שתי ספינות עד סוף שנות ה–2020, והתקשורת אף הודיעה, כי בתקציב המדינה מתוכנן מימון הפרויקט. עם זאת, באמצע פברואר 2020 בתקשורת הופיעה מידע, המסתמך על מקורות במערך מחקר ופיתוח של חיל הים, ולפיו יישום הפרויקט נדחה “לפרק זמן לא מוגדר“.

בהתחשב בכך שרוב ספינות השטח של “צי המים הכחולים“ של רוסיה נבנו לפני יותר מ–20 שנה ופותחו עוד קודם לכן ולרוב לא עברו לא שיפוץ כללי ולא השבחה, ניתן לשער, כי תהליך ההתיישנות והשחיקה של חיל הים הרוסי רק ילך ויגבר. סימן נוסף למצבן של ספינות הקרב הרוסיות היא העובדה שבכל הפלגה ארוכה הן מלוות על–ידי גררות. אפשרי לגמרי שבעשור הקרוב תישאר רוסיה, בפועל, ללא צי המסוגל לפעול באוקיאנוס הפתוח, על אף הצגת עוצמתה הימית במצגות שתוקרנה במסיבות העיתונאים של בכיריה.

---

^[1]. פרסום באתר הרשמי של הקרמלין: http://kremlin.ru/events/president/news/62228.

^[2]. מינוח רוסי מקובל לספינות המיועדות לפעילות ב“מים כחולים“. ספינות המיועדות לפעילות ב“מים ירוקים“, מסומנות כ“ספינות המרחב הימי הקרוב“.

^[3] “יסודות מדיניותה של הפדרציה הרוסית בתחום הפעילות הימית–הצבאית“ מה–20 ביולי 2017, פרסום באתר הרשמי של ממשלת רוסיה:

http://publication.pravo.gov.ru/Document/View/0001201707200015?index=0&rangeSize=1

^[4] ניתוח מפורט יותר של סוגיה זו ראו כאן: מירקין, צ. “יסודות המדיניות הימית של רוסיה“ כהמשך למסורת הביורוקרטית–הצבאית הסובייטית והרוסית“, בתוך: הערכה אסטרטגית–ימית רבתי לישראל, 2017–2018, (מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית, 2018), ע“ע 121–127.

^[5]. Храмчихин, А. ”Ассиметричный флот“ (Khramchikhin, A. ”The Asymmetric Navy“), in: Независимое военное обозрение, Feb. 7, 2020.

^[6]. לצורך השוואה, הדכי של סיירות הטילים מסוג “סלאווה“, שהן כוח התקיפה העיקרי של צי השטח הרוסי, הנו כ–11 אלף טון.

^[7]. Крамник, И. ”Новейший эсминец заменит три класса кораблей“ (Kramnik, I. ”A Modern Destroyer Will Replace Three Types of Warships“), in: Известия (Izvestiya), Dec. 9, 2011: https://iz.ru/news/503343.

^[8]. ”Источник: Россия к концу 2020-х планирует построить два эсминца типа ”Лидер“ (”Source: Till the End of the 2020‘s Russia Plans the Building of Two Leader-class

destroyers), TASS, Feb. 28, 2019: https://tass.ru/armiya-i-opk/6167819.

^[9]. אתר אינטרנט “Военное обозрение“ (“הסיקור הצבאי“): https://topwar.ru/167645-razrabotka-jesminca-lider-otlozhena-na-neopredelennoe-vremja.html.