אפריל 02 2020 

מאז סוף פברואר 2020 צנח מחיר הנפט לשפל שלא נראה כמותו מאז שנות התשעים. האשמה לכך מוטלת על השילוב הנדיר שבין וירוס הקורונה מחד, אשר הביא לירידה חדה בביקוש העולמי לנפט עקב שיתוק המסחר, ומלחמת המחירים הפזיזה שמנהלות ביניהן רוסיה וערב הסעודית מאידך, במהלכה מציפות שתי המדינות את השוק בנפט שאין בו צורך. מהי הסיבה למלחמת המחירים התמוהה בין רוסיה לסעודיה דווקא עכשיו כשהדרישה לנפט בשפל, ומיהן המרוויחות והנפגעות העיקריות מהמהלך?

מחירי הנפט העולמיים יורדים באופן עקבי מאז פברואר 2020. האשם הראשי לכך הוא וירוס הקורונה, אשר תחילה פגע בסין והביא לירידה חדה בדרישה לנפט של הצרכנית הגדולה בעולם, ומשם התפשט לשאר הכלכלות הגדולות. על פניו, בתקופות כאלו יצואניות הנפט הגדולות אמורות לקצץ בתפוקת הנפט שלהן על-מנת שלא להציף את השוק במוצר שאין לו דרישה וכך להפיל את המחיר עוד יותר עבור כל שאר המפיקות. עם זאת, דווקא עכשיו החליטו שתי היצואניות הגדולות בעולם - רוסיה וערב הסעודית – להודיע כי הן שתיהן מגבירות את התפוקה שלהן לשיא חדש על-מנת "לחטוף" לשנייה נתח שוק, וכך הן ריסקו את מחיר הנפט בתוך מספר ימים בודדים. מהו ההיגיון במהלך שכזה, ומי אשם בו?

הטענה הרווחת שנשמעת כעת בתקשורת היא שמדובר בתכנית סדורה של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין לפגוע בתעשיית פצלי הנפט בארה״ב על-מנת להוציא אותה מהשוק ולפגוע בכלכלה האמריקאית. זוהי אמנם טענה פופולארית אך לא סבירה במיוחד. ראשית, משום שחברות הנפט האמריקאיות אמנם ייפגעו מאוד ממחירי נפט נמוכים עקב העלות הגבוהה אשר כרוכה בהפקת נפט מפצלים, אך זה לא אומר שהן יפסיקו להפיק נפט אפילו בהפסד גדול. בניגוד להפקת נפט קונבנציונלית שנשלטת על-ידי חברות ענק, תעשיית הפצלים בארה"ב מורכבת בעיקר מהמון חברות קטנות אשר ממונפות מאוד על ידי בנקים וחברות גידור בארה״ב והן מחויבות להמשיך ולהפיק על מנת לכסות על ההפסדים. החברות אשר יפשטו את הרגל סביר שייבלעו על ידי החברות הגדולות בשוק. בשני התרחישים, ארה״ב תמשיך להפיק בכמויות גדולות. שנית, משום שגם אם תעשיית הנפט האמריקאית תיפגע, זהו כעין וכאפס לפגיעה שנוצרת כעת לכלכלה הרוסית כולה שתלויה בסקטור הנפט שלה הרבה יותר מאשר ארה״ב. עבור הנשיא פוטין, שמחירי נפט נמוכים לאורך זמן ייפגעו בארה"ב משול לאדם ששותה רעל בתקווה שזה יהרוג את יריבו.

הסיבה הסבירה יותר למהלך הרוסי-סעודי היא שמדובר בהפגנת כוח שיצאה משליטה - כזו המשלבת חישוב שגוי מצידו של פוטין בנוגע להשפעה של וירוס הקורונה מחד, ואימפולסיביות של מוחמד בן סלמאן מאידך. עד לפני שנתיים, הנשיא פוטין עוד הפיק תועלת רבה משיתוף הפעולה שלו עם ארגון המדינות המייצאות נפט בהובלת ערב הסעודית (שיתוף פעולה שזכה לכינוי OPEC+). באמצעות תיאום קיצוצים בהפקה בין רוסיה לאופ"ק, הצליח הארגון להרים חזרה את מחירי הנפט שהתרסקו בשנת 2014. ללא רוסיה, ערב הסעודית לא הסכימה לקצץ לבדה בתפוקה, כיוון שחששה מ"גניבת" נתח השוק שלה על-ידי מדינות אחרות. עם זאת, ככל שהתיאום נמשך, כך נהיו שני הגורמים תלויים אחד בשני יותר. בכל פעם שרוסיה הודיעה כי היא אינה בטוחה שתמשיך לתאם הפקה עם אופ"ק, נפלו מחירי הנפט בשווקים. מגמה זו העניקה לאופ"ק ולערב הסעודית בפרט מנוף לחץ על פוטין להצטרף באופן רשמי לארגון או לכל הפחות לקבל את תכתיביו בנוגע להעמקת הקיצוץ בתפוקה. כבר בסוף 2019 הודיע פוטין שהוא אינו מתכוון להמשיך לתאם תפוקה עם אופ"ק, ככל הנראה על-מנת להדגים לערב הסעודית כי הוא זו שיכתיב לארגון אופ"ק מתי וכמה לקצץ בתפוקת הנפט ולא להיפך. במידה וגם תעשיית פצלי הנפט בארה"ב תיפגע כתוצאה מכך, הרי שמדובר בבונוס בלבד. עם זאת, פוטין ככל הנראה לא העריך נכונה את המשבר המתקרב מסין בדמות וירוס הקורונה ועד כמה זה ישפיע על הדרישה העולמית לנפט (ובהתאם גם התעכב בקביעת הנחיות לטיפול בנגיף בתוך רוסיה עצמה), ומצד שני, ייתכן ופוטין גם לא העריך נכונה את הנחישות של מוחמד בן סלמן להילחם על נתח השוק שלו ולהציף את העולם בנפט על-מנת להחזיר את רוסיה לשולחן המשא ומתן.

המרוויחות העיקריות של מלחמת המחירים הרוסית-סעודית הן מדינות המערב וצרכניות הנפט הגדולות שנהנות ממחירי רצפה – בעיקר הודו וסין. עבור המדינות המפותחות במערב, מחירי הנפט הנמוכים יהוו עזרה משמעותית באתגר שלהן לצאת מן המיתון הכלכלי שהביא איתו וירוס הקורונה. מחירי נפט נמוכים לאורך זמן בדרך כלל מתרגמים לצריכה גבוהה יותר של מוצרי צריכה, תיירות, ומזון, כיוון שהתחבורה זולה וכך גם מוצרי בסיס שמכילים בתוכם נפט (פלסטיק, דשן, איפור, תרופות ועוד). צריכה גבוהה יותר תעזור לשקם את הכלכלה מהר יותר מאשר במצב רגיל, ועל כן מרבית המדינות יברכו על כך. יוצאת מן הכלל היא ארה"ב, כיוון שהיא לא רק צרכנית נפט אלא גם מפיקת הנפט הגדולה בעולם, ותעשיית הנפט שלה תיפגע. עם זאת, בחישוב הכולל כלכלת ארה"ב ככל הנראה מרוויחה, אם כי פחות ממדינות אחרות. מלבד המערב, גם מדינות מתפתחות כמו סין והודו מרוויחות מהיכולת לקנות נפט זול ולשמור אותו במאגרי חירום שיספיקו להם לזמן רב, דבר אשר יעזור גם להן לשקם את כלכלתן.

הנפגעות העיקריות מנפילת מחירי הנפט הן כמובן המדינות אשר כלכלתן תלויה בייצוא נפט, אך פגיעה זו אינה שווה בין כולן. מדינות המפרץ, ובראשן ערב הסעודית, יכולות לשרוד מחירי נפט נמוכים לאורך זמן רב בעקבות רזרבות המטבע האדירות שלהן. כך למשל לאיחוד האמירויות לבדה יש קרן רווחים חיצונית של כ-1.3 טריליון דולר. גם הכלכלה הרוסית תוכל להחזיק מעמד בזכות הרזרבות שלה, והיא כבר הוכיחה מסוגלות לעשות זאת ב-2014 כאשר מומחים רבים הספידו אותה בעקבות נפילת מחירי הנפט והסנקציות שהוטלו עליה לאחר הפלישה לחצי האי קרים. כך יוצא שהנפגעות העיקריות ממחירי הנפט הנמוכים אינן המדינות שגרמו לכך, אלא המדינות שגם כך כלכלתן רעועה מאוד ואין להם רזרבות מט"ח רבות לעת חירום- בראשן וונצואלה, אקוודור, תימן, עיראק וניגריה. במידה והמחירים ימשיכו להיות נמוכים לאורך השנה, המדינות הללו ייאלצו לדרוש הלוואות גדולות על-מנת למנוע קריסה. אם בעבר יכלו חלק מהמדינות הללו לסמוך על הלוואה "ללא חוטים" מסין, רוסיה או ערב הסעודית, הרי שכעת הן יצטרכו לפנות לקרן המטבע או לבנק העולמי שידרשו בתמורה צעדי צנע (כגון ביטול סובסידיות על דלק ומזון לאזרחים) ואלו יביאו להפגנות רבות ולחוסר יציבות כלכלית וביטחונית.

ומה לגבי הסביבה והמאבק בשינויי אקלים? לטווח הקצר, ההאטה הכלכלית העולמית תורמת להפחתת זיהום האוויר ומביאה ארגוני סביבה לשדר אופטימיות. עם זאת, מדובר על הפסד לטווח הארוך. ככל שמחירי הנפט יישארו נמוכים לאורך זמן, כך תקטן המוטיבציה להשקיע בטכנולוגיות אלטרנטיביות שמפחיתות פליטות CO2 (כמו גרעין או אנרגיות מתחדשות) וכך גם תקטן המוטיבציה לרכוש רכבים חשמליים כאשר מחירי הדלק ברצפה. ככלל, מחירי נפט נמוכים "מקפיאים" חדשנות טכנולוגית ומעודדים צריכה – שילוב מזיק לסביבה.

מחירי הנפט עוד יחזרו לטפס, אך בשלב זה לא ברור מתי. הדבר יצריך הסכם תפוקה חדש בין רוסיה לערב הסעודית, בשילוב חדשות טובות בנוגע לצמיחה כלכלית לאחר התגברות על וירוס הקורונה. אך גם לאחר שהודעה כזו תגיע, היא תבוא לאחר חודשים שבהם מדינות אגרו לעצמן נפט זול ולא יהיה להן צורך מידי לייבא עוד על-מנת להדביק את הדרישה הגוברת. לכן, ככל שהמאבק בין ערב הסעודית ורוסיה יתארך, כך תקופת ההתאוששות של מחירי הנפט תתארך גם היא.