22 באוגוסט 2019

אל-סעוד (בערבית: آل سعود) משפחת המלוכה של הממלכה הערבית הסעודית, ובאופן ספציפי, מנגנון קבלת ההחלטות שלה, נחשבים לעיתים כתעלומה בידי אקדמאים, דיפלומטים ואף חוקרי מודיעין המנסים לבחון תהליכים אלו בכלים של הגיון וקודי התנהלות מערביים.  מסיבות מובנות למדי, תפיסה כזו מבוססת על ההנחה הכללית שמשפחת המלוכה הסעודית חשאית למדי כאשר מדובר בדינמיקה הפנימית ובמנגנון קבלת החלטותיה. כפי שייטען מאמר זה, ישנן סיבות טובות רבות לכך.  מאמר זה ידון בכמה מהמאפיינים העיקריים של קבלת ההחלטות הסעודיות, ויטען כי כמעט כל היבט של החלטותיו החשובות נקבע משיקולי שרידות גרידא, בעוד שכל יתר השיקולים נתפסים כמשניים.

לשרוד כנגד הסיכויים ודינמיקת קבלת ההחלטות

במהלך 70 השנים האחרונות, מאז מלחמת העולם השנייה, התפתחה הדינמיקה הפוליטית במזרח התיכון באופן דרסטי. בתהליך מתפתח זה התרחשו מלחמות רבות, מרידות עממיות (חלקן מוצלחות וחלקן פחות) ומהפכות שזעזעו את מדינות האזור. משקיפים מערביים שבחנו את האירועים צפו כי נפילתה הקרובה של משפחת אל סעוד היא רק עניין של זמן. בעשורים אלו של חוסר יציבות אזורית, סעודיה הפכה ליצואנית הנפט החשובה ביותר בעולם, ועל אף שצברה עושר עצום מרווחי הנפט, הממלכה נותרה חלשה מבחינה צבאית. שילוב של גורמים אלו הפכו את משפחת המלוכה למטרה בעיני גורמים עוינים, בעיקר כוחות מהפכניים הפועלים בהשראת קבוצות חתרניות מרקסיסטיות, פאן-ערביות ואחרות, ובמימון משטרים ערבים קיצוניים.

על מנת לתמרן בין האתגרים והאיומים הרבים הללו בסביבה הקרובה, משפחת אל-סעוד הפעילה מנגנונים שבטיים מסורתיים בתהליך קבלת ההחלטות שלה. בהתאם לכך, ההחלטות החשובות בערב הסעודית מתקבלות על ידי מעגל מצומצם של חברים בכירים במשפחת השלטון. בראש המנגנון השבטי ניצב מנהיג המשפחה אשר מעצב את הקונצנזוס באמצעות הכלה ולא עימות או מתן פקודות וזאת תוך אימוץ תכונות מקיאוויליות: מניפולטיביות, ערמומיות, דו-פרצופיות וקור-רוח מחושב לעילא. לתכונות אלו השלכות  על הישרדותו האישית ועל הישרדותה של משפחת המלוכה בכללותה. לשמירה על עקרון ה'כבוד' בתוך המשפחה ישנה חשיבות עליונה בהתנהלות בית אל-סעוד, אשר אי-ציות לו עלול להוביל לאיום ממשי על הביטחון האישי. חשוב אם כן להבין את חשיבות הקשר בין חבר מכובד במשפחת המלוכה לבין הישרדות האישית כאינדיבידואל בסביבה זו. משפחת אל-סעוד התמחתה בגישה הדוגלת במבט ארוך טווח על פני השגת הצלחות מיידיות. תהליך קבלת ההחלטות הפרגמטיות שלה נעשה תוך מודעות מפוכחת לחולשותיה ולחוזקותיה האסטרטגיות.

בהתאם למגנון המתואר בתהליך קבלת ההחלטות השבטי, לכידות קבוצתית היא עדיין המסגרת הרלוונטית ביותר ליישומו. פעילויות שנעשו תחת מעטה סודיות סיפקו לבני משפחת המלוכה את החופש הדרוש בכדי לתמרן במרחב הבלתי נראה ולנצל את ההזדמנויות העשויות להתעורר בזירה המדינית. מסיבה זו, הסעודים ידועים במאפיין החשאיות שלהם, וככאלו, הם מעדיפים לפעול בזהירות מחושבת תוך נקיטת אמצעי זהירות נדרשים.

אינטרסים משותפים עם ישראל

בשנים האחרונות, הצביעו דיווחי העיתונות על כך שסעודיה וישראל חולקות אינטרסים משותפים רבים בנסיבות הגאואסטרטגיות המורכבות של האזור. על אף שהסעודים והישראלים היו באותו צד בחלק מהסכסוכים שהיו בעבר (למשל, במהלך מלחמת תימן בשנות השישים וכנגד התפשטות הנצריזם בחצי האי ערב), הם הוצנעו מסיבות מובנות. כיום, אינטרסים משותפים באים לידי ביטוי בצורה גלויה יותר מאשר בעבר. הטריגר המרכזי להתחממות היחסים הפוליטיים בין שתי המדינות נובע מהאתגרים הביטחוניים האזוריים מכיוון פעולות המשטר האיראני, המהפכות בהשראת "האביב הערבי" והאיום של האסלאם הקיצוני. גורם נוסף להתחממות היחסים הינו האתגר הכלכלי שמציבה החברה הסעודית המתפתחת והצורך לגוון את מקורות ההכנסה הלאומית בעקבות קריסת מחירי הנפט.

מעל לכל אלו, נראה כי הגורם המרכזי להתפתחות היחסים בין ישראל לערב הסעודית הוא החשיבות העליונה שמייחסת האחרונה ליציבות הפוליטית בחצי האי ערב. למעשה, הישרדות המשטר היא גורם כה חשוב בקבלת ההחלטות של משפחת אל-סעוד, עד כי היא מוכנה לבנות יחסים קרובים יותר עם ישראל לצורך התמודדות עם קשת האיומים הרחבה המאיימת על הממלכה. עבור ישראל, היציבות בחצי האי ערב והישרדותו של אל-סעוד חשובה כמעט באותה מידה, והיא קשורה ישירות לאינטרסים של ישראל בביטחונה הלאומי. יחסים מתפתחים אלו עשויים להיות מקפצה להזדמנות של הסכם שלום על כל יתרונותיו. לפיכך, בכדי להמשיך ולשפר את היחסים הפוליטיים הללו מכאלו המושתתים על אינטרסים אסטרטגיים גרידא לכאלו המושתתים על אמון הדדי, חיוני להבין את טבעם היסודי ביותר של תהליכי קבלת ההחלטות הסעודיות. האתגר, אם כן, הוא כיצד לקרוא נכון, לנתח ולהגיב לצרכים ולאינטרסים של משפחת המלוכה הסעודית.

מסקנות

על מנת שאנשי המקצוע העוסקים בזירה הסעודית יפרשו נכונה את החלטותיה של משפחת המלוכה, עליהם לקחת בחשבון את ההיבטים הבאים: ראשית, הבנה של הלך הרוח השבטי ושל המסורת השבטית, בהקשרה ללוגיקת הפעולה של משפחת אל-סעוד; שנית, הבנה של האופן שבו היגיון פעולה כזה מתורגם למנגנוני קבלת החלטות יומיומיים; שלישית, הבנת האינטרסים האסטרטגיים של משפחת המלוכה ופעולותיה להשגת האינטרסים הללו; רביעית, מיפוי השותפים במעגל מקבלי החלטות ואלו המשמשים רק כאלו שמבצעים החלטות שנקבעו מראש; ולבסוף, בכדי לסנן מידע עובדתי ממידע שגוי, יש לקחת בחשבון שדיס-אינפורמציה (או "לוחמה פסיכולוגית") נפוצה מאוד בפוליטיקה הסעודית ובמנגנון קבלת ההחלטות שלה.

לטענתי, מנגנון קבלת ההחלטות החשאי (ובמידת מה, הקונספירטיבי) של משפחת אל-סעוד מבוסס על לכידות קבוצתית ועל גישה פרגמטית בעיצוב החלטותיהם, שגוברת על מניעים אידיאולוגיים. כמו כן, יציבותה של משפחת המלוכה כיחידה אחת תמיד יעמוד בראש סדר החשיבות, וזאת על פני הישרדותם של היחידים בה. בסופו של דבר, כמעט כל היבט של בהחלטות החשובות ביותר של בית אל-סעוד נקבע על ידי הצורך שלו לשרוד.

הערות המחבר

• המאמר מבוסס על הערכה מפורטת של אלפי דוחות מודיעין ודיפלומטיה לא-מסווגים, ראיונות בעיתונות, כתבות במדיה ומקורות שניוניים המפורטים בעבודת הדוקטורט של המחבר, שתוגש לשיפוט בסתיו 2019.
• המחבר מבקש להודות לקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה על המלגה הנדיבה שהוגשה לו לצורך מחקרו.

הערות המערכת

• המאמר נכתב במקור באנגלית. תרגמה לעברית: לילך ברק
• המאמר מייצג את השקפות המחבר, ואינו בהכרח מייצג את עמדת המערכת